יום ראשון, 27 ביולי 2014

יש לי פרפרים בראש... אפילו שהראש עכשיו, לא משהו.

יש אימרה צודקת, "כשהתותחים רועמים, המוזות שותקות".
אבל באתר האתגרים SCRAPPY HANDS, לא שמעו על זה...
כאן המוזות עובדות שעות נוספות.
אתגר מספר 18 עוסק בליצור משהו תוך שימוש בפאנצ' (מנקב צורות)





















וכשמצב הרוח שלי ירוד והלילות מתארכים, כי קשה להרדם מדאגות.
יוצאת לי פרשנות שכזאת, מאופקת, לא צבעונית במיוחד...
































צבעתי קנבס בצבעי אקריליק בגוון בז'.
על שליש ממנו החתמתי בגוונים חומים שפיריות במקצב קבוע ובכיוונים שונים.
תחמתי את איזור ההחתמה בסירטי בד ואורגנזה בגוונים ש"מדברים" איתם.
והדבקתי על הסרטים 4 פרפרים מנוקבים מהפאנצ' של מרתה סטיוארט.
תפרתי  אליהם ארבעה כפתורי וינטאג' ממעיל סטודנטים ישן שלי.
וכך זה נראה:






























את התמונה המוגמרת הצמדתי למסגרת חומה ועיטרתי אותה בעזרת פס וואשיטייפ:




























וכמיטב המסורת תמונת קולאז' אחת לסיום:
















ולקבוצת העוקבות אחרי הבלוג שלי,
אשמח לראות סימנים שנכנסתם ובקרתם בפוסט הזה,
בתקווה לימים פשוטים יותר,
תודה ולהתראות
נעמה
"איגרת שאומרת"

יום ראשון, 20 ביולי 2014

גם בזמנים קשים, חיוך קטן שווה הכול!!!

ימים קשים עוברים על ארצנו, מבצע 'צוק איתן', יצא לדרך.
לכול התושבים אשר בטווח האזעקות, הטילים והפצמרים, ליבי ביחד עם לב כולם אתכם.
ועתה נוספה גם דאגה אינסופית לשלום חיילנו מגינינו.
ובתוך כל הכאוס הזה, התחלף לו השבוע והגיע יום ראשון נוסף,
ואתר האתגרים שלנו, SCRAPPY HANDS ממשיך לפעול במרץ, וכאילו היינו בשויץ,
ואולי, דווקא, משום שאנו כל כך רחוקים מהשלווה השוויצרית הזאת,
יוצא פוסט חדש על פרשנות לאתגר מספר 17, שמהותו- יצירה בשילוב תגית ותחרה.





















אז אספתי את עצמי, וחיפשתי נושא לתגית שיתאים למצב רוחי העכשווי...
חיוך קטן, שווא הכול!
כך קראתי לפרשנות שלי.
כי ביננו, אנחנו חייבים לשמור על אופטימיות.

































את התגית הזאת קבלתי לפני הרבה שנים, כבונוס, באחד הקיטים שרכשתי פעם, לפני שנים.
אהבתי אותה כל כך, שלא העזתי להשתמש בה , רק "ללטף" אותה אחת ל...
עכשיו, נזכרתי בה מייד, והחלטתי, ששימוש בתגית זאת,
תתאים בול לרציונאל שהחלטתי להעביר בפרשנות שלי!
כך נראית כריכת האיגרת כשהיא פתוחה:


















והנה כמה תמונות תקריב,






















בחרתי לעצב אותה, מינימלסטית, לא פירחונית, ולא שמחה במיוחד.
אלא עיצוב בקטנה, "חיוך קטן, שווה הכול!"
זה נכון, תמיד, אך בעיקר עכשיו, בימים קשים אילו.
וכמיטב המסורת, קולאג' לסיום.
חפשו בקולאג' את הדף הפנימי המסתתר, המיועד לכיתוב של האיגרת.























תודה שביקרתם בבלוג, אשמח לגלות עיקבות שהייתם כאן,
להתראות בשבוע הבא,
בתקווה להפגש כבר אחרי המלחמה...
נעמה,
איגרת שאומרת.

יום ראשון, 13 ביולי 2014

לפעמים במתמטיקה פשוטה, תחרה + תגית = תג מתנה.

לילה טוב ורגוע,
בימי שלום ומלחמה, אתר האתגרים SCRAPPY HANDS,
ממשיך לאתגר אותנו.
למרות שהיה לי שבוע צפוף, סיום מיני אלבום מיוחד לרקדנית ליום הולדת 18.
כמו גם התייצבות תלת יומית בפסטיבל המחולות בכרמיאל, שבו הופיע צעיר בני, בלהקה הייצוגית משגב.
והיום השתתפתי בחצר האומנים הנודדת ביובלים,
למרות הכל ...
צריך להודות, שהטילים לא הגיעו עד אלינו...
****תיקון, תיקון, תיקון- רגע אחרי כתיבת שורות אילו, הם מתקרבים מצפון...
הנה הפרשנות שלי לאתגר מספר 17.
לעצב תגית בשילוב תחרה.




















בחרתי לעצב, תג מתנה, כזה שנפתח לכרטיס ברכה מאורך, שניתן לכתוב בו ברכה ולהצמידה למתנה.
כך הון נראה כשהוא סגור.









































במבט מהצד ניתן להבחין בקיפול שלו.






וכך נראה, כשפותחים אותו.



















בצילום תקריב ניתן להבחין בחריץ בנייר שתופס את הקיפול.

























ולבסוף קולאג' לסיום.
















תג המתנה שאני מעצבת,משמש אותי בהתאמה לשמו, נספח ומוצמד למתנה.
כמו בשתי דוגמאות אילו:












































מקווה שיעבור על כולנו לילה שקט,
ובעצם למה רק לילה שקט?
ימים ולילות שקטים, רגועים ורבים...


להתראות בשבוע הבא, פרשנות נוספת לאותו אתגר.
נעמה
"איגרת שאומרת"

יום ראשון, 6 ביולי 2014

איגרת ברכה, אופטימית, ורודה, שמחה, מי יתן וימי הקיץ והחופש הגדול, יהיו כאילו גם!

ובכן,
למרות הימים הנוראים, העצב, האלימות והחרדה שעופפת חלקים רבים במדינה.
השעון ממשיך לתקתק, וכאילו לא נפל דבר בישראל, צריך לכתוב פוסט חדש
לאתר האתגרים SCRAPPY HANDS.
למרות שאין לי ראש לזה ובטח גם לא חשק, אספתי את עצמי והכנתי כרטיס ברכה נוסף
לאתגר מספר 16 פרשנות שניה לשימוש בחותמות .





















לקראת חצר האומנים הנודדת הבאה שתהיה במועדון יובלים,
החלטתי, שאני מרכזת מאמצים ומתיעלת, ומכוונת את הפרשנויות שלי לאתגרים,
ליצירת מוצרים שישרתו אותי במכירה הקרובה.
וכך יצא, שהכנתי איגרת ברכה להולדת תינוקת, למקרה שמישהו יחפש איגרת ברכה כזאת...






















השתמשתי בשלוש חותמות להכנת האיגרת, לב מסולסל, האימרה 100% בת והפנים המתוקות של התינוק/ת.


















וכך ניראת כריכת האיגרת הפרוסה:





















ולסיום קולאג' עם תמונת הדף הפנימי של הברכה, כרגיל, מעוטר במוטב תואם לנושא האיגרת.
















נושא האיגרת אופטימי, ורוד ושמח, מי יתן וימי הקיץ והחופש הגדול יהיו כאילו גם...
להתראות בפוסט הבא,
נעמה
איגרת שאומרת

יום שלישי, 1 ביולי 2014

ולסיום שנת הלימודים, פוסט במתנה לקבוצת תלמידות יסודי משגב.

קצת אחרי פסח,
ביקרו אותי בסטודיו שלי, קבוצה בת 16 תלמידות מכתות ג'-ד' מבית הספר היסודי משגב, לסדנה חד פעמית, ללא תמורה.
הפעילות נקבעה מראש בתיאום עם המורה המובילה את הקבוצה, אפרת.
והיא נגזרה מתוך קורס שהעבירה אפרת לבנות ועניינו "עיצובים בהשראת אומנים" והינו חלק מפעילות "מאמירים",
זהו פרוייקט נפלא שמתנהל במשך 4 שנים בבית הספר וניתמך על ידי האגף למצטיינים ומחוננים במשרד החינוך.
גם בשנה שעברה, התקיים ביקור אחר, באותה מסגרת
ובכן השנה עסקו הבנות בללמוד ולהכיר את האומן הפורטוגזי, Romero Britto
אהבתי את הציבעוניות שלו, היות שהבנות למדו, נחשפו והכירו, את האומן ויצירותיו.
הכנתי פעילות בת שעתיים וקצת, שכללה עיצוב של איגרות ברכה, כאומאג' לרומרו בריטו.
האמת שנלחצתי מקבוצה של 16 בנות סביב שולחן אחד, כמה גדול, שיהיה,
המרחב עבודה נראה לי צפוף וזמן הפעילות קצר ביותר.
לכן, (במקרה הכינותי מראש) חומרים חתוכים ומוכנים ליצירת הבנות, 
ובניתי על עזרה של אפרת ושתי המלוות האחרות.


הכנתי פסים/רצועות מניירות צבעוניים, ריבועי רקע שחורים, ושלל חותמות גומי שמתאפיינות בקווי מתאר שחורים וחלקים ריקים שיאפשרו לבנות לבחור את המוטיב שלהן ואחר כך לצבוע אותן לפי בחירתן.


































יצירותיו של רומירו מתאפיינות בצבעוניות עזה, בהדפסים ודגמים שונים השוהים האחד בסמוך לשני וגבולות שחורים שמפרידים ביניהם.


  

התחלתי בהסברים והדגמה, ועל תהליך העבודה, קצת על חותמות, קצת על טכניקת ההבלטה (אמבוסינג) 
שהתאימה כאן במיוחד על מנת לתחום גבולות שחורים ובכך להקל על הבנות את השליטה בצבע.
וכך הצביעה בעזרת הטושים תהיה נקייה, מבלי שהצבעים יתפשטו ויתערבבו להן...




  


וכך מהר מאוד יצאו הבנות לדרך והתלהבו מאוד מהיצירה והתוצרים....



















































הנה תמונה משותפת של כל האיגרות שיצרו .








ועכשיו לתמונות תקריב של יצירותיהן:


































אם לסכם את החוויה, היה לי כייף גדול לארח קבוצת בנות סקרניות ומוכשרות, שהיו כל כך שקטות ועסוקות בקסם של היצירה...
לאחר כמה ימים, הגיע מייל, מיפה סגנית המנהלת בזאת הלשון:
"....אני רוצה להודות לך מאוד על האירוח, שאפרת לא הפסיקה להחמיא לך עליו.
אין כמוך וזה ממש לא מובן מאליו.
רוחב ליבך ונדיבותך, בצד ההשקעה הרבה לקראת הביקור והרצינות בה את מתייחסת
לאירוע הזה מרחיבים את לבנו..."
ולאחר מכן הגיעה פיזית ברכה אמיתית /לא וירטואילית  ומיוחדת מלווה בשי כהוקרה,
וזאת הברכה  :




















אני מקווה שגם אתם למדתם קצת על רומירו בריטו.
האם אהבתם את סגנונו ויצירותיו?
אשמח לתגובותיכם, כאן בבלוג.
להתראות,
נעמה 
"איגרת שאומרת".










יום ראשון, 29 ביוני 2014

הריקוד שלא נגמר

שלום עוקבות יקרות,

החופש הגדול הגיע, ומביא איתו התרגשויות גדולות, צעיר בניי סיים י"א.
פסטיבל כרמיאל, עומד בפתח ומביא איתו:
חזרות, הסעות, מופע להורים, פרידה מרקדני י"ב שפורשים, מי לשנת שירות ומי לצה"ל.
ואני שמחה בחלקי, שיש לנו עוד שנה של כייף לפני שזה נגמר לנו...
מי שמכיר אותי יודע, שעד אשר לא הפכתי להיות אמא לשני רקדנים "מכורים", מתמידים, ומשקיעים בלהקות משגב,
ממש לא הייתי בעניין הריקוד... בצעירותי הייתי ילדה- נערה של אומנות פלסטית על סוגיה, ברור לא?
עכשיו, במסגרת אתגר מספר 16 של אתר האתגרים SCRAPPY HANDS
שעוסק בשימוש בחותמות,





















בחרתי להכין איגרת ברכה העוסקת בריקוד, איך לא?








































האמת, שהאיגרת יכלה גם להתאים לדרישות אתגר 15 שעסק בהכנת רקעים,


































כי בעזרת החותמת הענקית הזאת:
החתמתי גם את הרקע של כריכת האיגרת וגם את העיטור המרכזי.
הנה האיגרת כשהיא פתוחה:





























את העיטור המרכזי החתמתי בדיו שחור על נייר עבה לבן, וצבעתי אותה בצבעי מים.
לאחר מכן, גזרתי אותה מסביב, הוצאתי אותה מתוך הרקע שלה והדבקתי לאיגרת בהבלטה.
לשתי הנעליים הצמדתי פרחי תחרה עדינים ורומנטיים.































לסיום תמונת קולאג'.
חפשו בה את הדף הפנימי של האיגרת הזאת,
רמז, גם הוא מעוטר באותו מוטיב, שמוחתם על גבי הכריכה,
רק עדין ומוחלש על מנת, שניתן יהיה לכתוב עליו מילות הברכה עצמה....



























האם גם לכן מתפתחים תחביבים וריגושים בעיקבות, החוזקות של ילדיכם?
להתראות באתגר הבא,
נעמה
איגרת שאומרת










יום ראשון, 22 ביוני 2014

יצרתי רקע לאיגרת ברכה חדשה וגם קצת רקע על "חצר אומנים נודדת" ישנה...



שלום,
לפני חצי שנה התארגנו אומני משגב ביוזמתה של אביבה חיים טובים.
במיזם שנקרא "חצר אומנים נודדת". בפועל, בכל שבת שניה בחודש, מתקבצים האומנים ונודדים ממועדון ישובי אחד למועדון ישובי אחר...בכל פעם מתארחים במועדון, במטרה להיכרות, חשיפה ומכירה בישובי הגוש שלנו, במוא"ז משגב
החלטתי לרתום את אתגר מספר 15 של אתר האתגרים SCRAPPY HANDS
ולהשתמש באתגר כטריגר ליצירת איגרות ברכה נוספות לחידוש המלאי שמתדלדל בכל "חצר"...
הפעם האתגר תפור עלי במייייוחד!





















יצירת רקע, איזה אתגר כייפי, כל האפשרויות פתוחות בפני!!!
בשבוע שעבר התעסקתי עם חותמות ויצרתי דגם לבבות. לאיגרת ברכה לרגל עונת החתונות.
הפעם רציתי להכין איגרת ברכה, שתתאים להמוני התושבים שלנו , שתחביבם העיקרי הוא רכיבה על אופניים.
הגוש שלנו הוא "גוש רוכב" .
במשגב ישנם מסלולי רכיבת שטח, מתקיימות תחרויות, יש קבוצות רבות בגילאים מגוונים....
לכל אלה יצרתי סידרת איגרות העוסקות ב... ניחשתם נכונה... אופניים!!!!









































הנה איגרת אחת מהסדרה, את הרקע שלה יצרתי בהבלטה, קבלו זום על ההבלטה:
































כך נראית האיגרת הפתוחה.
השתמשתי בתבנית הבלטה של מכשיר הקטלבאג.






























את הכריכה עיטרתי בקטע של מפה פיזית מאוד מפורטת, ועליה הצמדתי תגית אשר מוחתם עליה בהבלטה, זוג אופניים.


































למטה הוספתי את המשפט, רגעים קטנים של אושר
וכן סרטים צבעוניים, ליצירת אווירת נופש, פיקניק בטבע וכו'.
































לסיום קולאז' אחד,
חפשו בו את הדף הפנימי של האיגרת, וגם הפעם המוטיב שבחוץ, מופיע בפנים , הפעם בהחתמה...

























התחברתי מאוד, ואתם?
אשמח לקרוא את תגובותיכם פה ברשומה...

להתראות
נעמה
"איגרת שאומרת"







תגובות