יש לי פרפרים בראש... אפילו שהראש עכשיו, לא משהו.

יש אימרה צודקת, "כשהתותחים רועמים, המוזות שותקות".
אבל באתר האתגרים SCRAPPY HANDS, לא שמעו על זה...
כאן המוזות עובדות שעות נוספות.
אתגר מספר 18 עוסק בליצור משהו תוך שימוש בפאנצ' (מנקב צורות)

וכשמצב הרוח שלי ירוד והלילות מתארכים, כי קשה להרדם מדאגות.
יוצאת לי פרשנות שכזאת, מאופקת, לא צבעונית במיוחד...

צבעתי קנבס בצבעי אקריליק בגוון בז'.
על שליש ממנו החתמתי בגוונים חומים שפיריות במקצב קבוע ובכיוונים שונים.
תחמתי את איזור ההחתמה בסירטי בד ואורגנזה בגוונים ש"מדברים" איתם.
והדבקתי על הסרטים 4 פרפרים מנוקבים מהפאנצ' של מרתה סטיוארט.
תפרתי  אליהם ארבעה כפתורי וינטאג' ממעיל סטודנטים ישן שלי.
וכך זה נראה:

את התמונה המוגמרת הצמדתי למסגרת חומה ועיטרתי אותה בעזרת פס וואשיטייפ:

וכמיטב המסורת תמונת קולאז' אחת לסיום:

ולקבוצת העוקבות אחרי הבלוג שלי,
אשמח לראות סימנים שנכנסתם ובקרתם בפוסט הזה,
בתקווה לימים פשוטים יותר,
תודה ולהתראות
נעמה
"איגרת שאומרת"