חיפשתי דף, שידבר
עם כל העיגולים של הסקיצה, ומצאתי דף מדוגם מרובה נקודות בנימה ווינטאג'ית. לא היו לי תמונות משפחתיות מוכנות,
אז הלכתי על חותמת וותיקה שלי , שאני מאוד אוהבת. החתמתי אותה בדיו שחור עם אבקת
אמבוסינג, ובכך יצרתי תיחום , שיאפשר לי לצבוע , את הליידי שלי בצבעי מים בלי חשש, שהפיגמנט יתפשט מעבר לקווי התיחום.
הדבקתי לה שתי
שכבות פספרטו ושורת עיגולים מוזהבים, עכשיו, התפניתי להכין את האובל ממפית דוידלי עגולה, שריססתי בספריי מטאלי.
בעזרת חיתוך אורך וגריעת חומר, באמצע הפך העיגול לאובל.
את שלושת הדגלונים
בצד ימין למעלה, יצרתי משארית ההשדרה של הדויילי.
יצרתי שלושה פרחים
אווריריים, מפינצ'וצ'ים של יוטה סינטטית צבעונית, (כזאת, שמצרפים לזרי פרחים)
ומרכזתי להם כפתורי עץ. פרח נוסף, הדבקתי לצידה של הליידי שלי.
את שלושת העיגולים
בפינה השמאלית למטה יצרתי מניקוב של חמרן, הבלטתו בעזרת הקטל-באג ותיחום בפספרטו.
את הכיתוב , "הו
פריז!" ריפדתי בחותמות פרפרים וטקסט
לועזי בדיו שחור ומובלט (באבקת אמבוסינג). כמו גם חותמת השנדלייר, למעלה, הכל על
מנת להעשיר את תחושת הווינטאג'.
ולסיכום תמונת
קולאג'.
אז לסיום תוספת קטנה,
קבלו הצצה לשידרוג שעשיתי לקנבס הקטן מהרשומה הקודמת
ליום הולדת של חברה טובה, אורית , אישה ממש, אבל ממש מוכשרת !!!
הוספתי לו מסגרת עץ "מטופלת":
וגם הוספתי ברכה בסיגנון...
וכך מסרתי לה אותה - אורית יקרה, מזל טוב, אני יודעת שתמונה נמצאת בידיים טובות!
תודה נעמה,
"איגרת
שאומרת"
www.igeret-omeret.com
